פסק-דין בתיק הפ"ב 41250-04-10

מ ב ו א

1.         בפניי בקשות מטעם שני הצדדים לאישור וביטול פסק בורר. הפסק שביטולו/אישורו מבוקש הינו פסק בורר מיום 25.3.10 של רו"ח יוסף כהן (להלן: "הפסק", ו -"הבורר" בהתאמה).

טענות הצדדים בתמצית

2.         מבקש ביטול הפסק והמתנגד לאישורו (מר דרור ישראלי) טען בתובענתו בין היתר ובתמצית, כי נגרם לו עיוות דין מהותי ונפגעו כללי הצדק הטבעי עם מתן הפסק, בכך שלא ניתן לו יומו ולא דנו בטענותיו ולא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון טענותיו בפני הבורר ולהביא ראיותיו. לטענת מבקש זה, פסק הדין ניתן בלא התראה בניגוד לסעיף ט' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, ומשכך דינו להתבטל לאור הוראת סעיף 24 (4) לחוק, מכוח סעיף 24 (5) לחוק מאחר והבורר לא הכריע באחד מהעניינים שנמסרו להכרעתו ולאור סעיף 24 (6) לחוק לפי שהבורר לא נימק את פסק דינו.

3.         בדיון שהתקיים טענו ב"כ הצדדים טיעוניהם איש איש בתמיכה לעמדת שולחו (ר' פרוטוקול הדיון מיום 9.1.11). ב"כ מבקש אישור הפסק (מר אילן מלכה) אף ציין, כי נוכח ביטול ההסדר הדיוני שגובש בין הצדדים, טרם העברת התיק להידון בבית משפט זה, הרי שבקשת ביטול הפסק הוגשה שלא במועד ומבלי שהוגשה בקשה למתן אורכה.

עוד ציין ב"כ מבקש אישור הפסק, כי הבורר התריע בפני מבקש ביטול הפסק שלא הוגשו מסמכים מצדו וניתן פסק דין, היו התראות לאורך כל הדרך, הבורר לא רץ מהר מדי וכי הוא " לא מתכוון לסנגר על הבורר, גם אנחנו לא סיכמנו את טענותינו" (עמ' 8 שורה 9). לדבריו, אין זכות קנויה לצד לסכם את טענותיו בהליך הבוררות. ב"כ ישראלי לא ציין במהלך הבוררות כי הוא רצה להזמין עדים ולא ניתנה לו. עוד הוסיף ב"כ מלכה, כי הסתבר בדיעבד שנעשו פניות טלפוניות מצד עובדי משרד ב"כ ישראלי אל הבורר " ועכשיו לאור כל הנסיבות האלה ולאחר שחברי ניהל את הבוררות בצורה כפי שבחר לנהל אותה ולאחר שרוב ההחלטות הדיוניות אם לא כולן ניתנו לטובתו, לפתע ניתן פסק בורר שאינו לטובתו." (עמ' 8 שורות 25-27).

            [ר' בהרחבה טיעוני ב"כ הצדדים, אשר לא מצאתי לשוב ואזכרם, בעמ' 1-10 לפרוטוקול].

4.         בהחלטתי עם תום הדיון נתבקשו ב"כ הצדדים להמציא לתיק בית המשפט את כל החלטות הבורר שניתנו במהלך הבוררות. ב"כ ישראלי בהודעתו מיום 25.1.11 ציין, כי כל ההחלטות צורפו כנספחים לבקשה לביטול פסק הבורר והוא מסתפק באלו.

ב"כ מלכה בהודעתו מיום 30.1.11 צרף את כל החלטות הבורר והפרוטוקולים  אשר מצויים בידו.

סקירת ההליך בפני הבורר בקצירת האומר

5.         מהמסמכים שהוצגו בפניי עולה, כי הבורר קיבל עליו את מינויו ככזה על פי הודעתו מיום 19.5.09 והוא ביקש מב"כ הצדדים להעביר אליו את כתבי הטענות בצירוף מסמכים ולאחר קבלתם של אלו יתואם מועד. (ר' גם הודעתו מיום 21.5.09).

            ביום 16.6.09 התקיימה ישיבת בוררות ראשונה במשרדו של הבורר. ב"כ הצדדים טענו באשר להיקף הבוררות ואשר יידון במסגרתה. ניתנה החלטת ביניים של הבורר לפיה ב"כ מלכה יגיש בתוך 30 ימים כתב טענות מלווה בתצהיר ביחס לאותם עניינים שנידונו בכתב תביעתו. לאור המחלוקת בין הצדדים באשר לגבולות הבוררות הציע הבורר להתעלם מכתבי הטענות שהוגשו בעבר ולהעביר אליו כתבי טענות חדשים לצורך הבוררות בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים. ישיבה נוספת נקבעה ליום 19.7.09.

במכתב הבורר מיום 19.7.09 אישר הוא את בקשתם המוסכמת לביטול הישיבה שנועדה לאותו יום והדיון נדחה ליום 31.8.09.

במכתב הבורר מיום 2.11.09 ציין הוא, כי דחה את הישיבה ליום 31.8.09 ואיש מהצדדים לא הודיע על היעדרות, הצדדים התבקשו להודיעו בפקס באשר למועד מתאים שהוצע להם מבין שניים: 15.11.09 או 18.11.09.

במכתב הבורר מיום 26.11.09 אישר הוא את קבלת מכתבי ב"כ הצדדים מיום 15.11.09 ו- 26.11.09 והוא הציע בין היתר לקיים את הישיבה במשרדו ביום 10.12.09 או 13.12.09.

במכתב הבורר מיום 6.12.09 קבע הוא ישיבה ליום 13.12.09.

במכתבו לב"כ הצדדים מיום 8.12.09 ציין הבורר (ביחס לישיבה שנועדה ליום 13.12.09) כי הוא אינו יכול לוותר על הקלטה ולפיכך הזמינה בעצמו כאשר הישיבה המתוכננת "תידון בעיקר בשאלות הבורר לבירור טענות הצדדים ומשום כך מתבקשים הצדדים להביא עמם מסמכים לעניין הבוררות." (סעיף 2).

במכתב הבורר לב"כ הצדדים מיום 8.12.09 ציין הוא בין היתר, כי לאור ההפרעות שהיו בישיבת הבוררות הראשונה לא יוכל הוא לוותר על הקלטה. לדבריו, בפניו הליך בוררות מורכב כאשר טענות הצדדים כבדות משקל ויש צורך בבדיקה חשבונאית עמוקה של נתוני הצדדים על מנת להגיע לחקר האמת.

במכתב נוסף של הבורר מיום 16.12.09 לב"כ הצדדים העבירו להם רשימת מסמכים הדרושים לצרכי הבדיקה. לדבריו הוא קיבל חלקים מסוימים מכרטיסי הנהלת החשבונות ובבדיקתם נתקל בבעיות ומשום כך מבקש הוא כרטסת רציפה כמפורט ברשימה, כאשר עדיף וזול יותר כי הצדדים ימציאו את המסמכים בכוחות עצמם מבלי שהוא יצטרך להפעיל סמכות ולהשיגם בעצמו.